הכרעת דין בעניינם של מנהל בי"ס והורה של תלמיד אשר הואשמו כי הכו קשות את אחד התלמידים

החלטתי לזכות את את נאשם 2, מחמת הספק, מביצוע עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי, ולא להרשיע אותו - כפי בקשת התביעה - בעבירה נוספת (שלא נכללה בכתב האישום) של זיוף מסמך בידי עובד ציבור שהוא ממונה על עשייתו.

את נאשם 1 ארשיע בביצוע עבירה של תקיפת קטין.

רקע עובדתי

1.            ג.ב., יליד 21.9.94 (להלן - המתלונן), הוא תלמיד בבית הספר "אל נג'אח" בטייבה (להלן - בית הספר). נאשם 1, יליד 1964, הוא הורה של תלמיד בבית הספר. נאשם 2, יליד 1945, הוא מנהל בית הספר. בנו של נאשם 1, ה.ש., הוא תלמיד בכיתתו של המתלונן.

2.            לפי עובדות כתב האישום, ביום 29.5.06 הגיע נאשם 1 (להלן גם - שביטה) לבית הספר, בליווי אשתו, והוציא את המתלונן מכיתתו. בדרכם למשרד המנהל, גידף שביטה את המתלונן, הכה אותו וגרם לנפילתו במדרגות בית הספר. המתלונן הובל למשרדו של נאשם 2 (להלן גם - בשארה או המנהל). בזמן ששהו הנאשמים והמתלונן במשרד המנהל, הכה בשארה בראשו של המתלונן.

כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמו למתלונן חבלה בעמוד השדרה הצווארי, חבלה במרפק ימין, חבלה במותן שמאל ונפיחות בשורש כף יד שמאל ובפרק ירך שמאל. בנוסף נגרם למתלונן שבר בתחילת אמת יד שמאל והוא נזקק לגבס.

3.            נאשם 1 הואשם בעבירה של תקיפת קטין, לפי סעיף 368ב(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). נאשם 2 הואשם בעבירה של תקיפת קטין בידי אחראי, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק.

ההליך ויריעת המחלוקת

4.            שני הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום, ועל כן התנהלו הוכחות.

במהלך ניהול ההוכחות התברר כי שביטה מודה בכך שיחד עם אשתו הוציא את המתלונן מכיתתו והובילו למשרד המנהל, אם כי לדבריו לא הכה את המתלונן. בשארה מודה כי המתלונן הובא אליו לחדרו, אך לדבריו הפנה את המתלונן להשגחת מזכירות וכלל לא הכניסו לחדר.

הכל מסכימים כי הרקע להוצאת המתלונן מכיתתו והובלתו לחדר המנהל הוא סכסוך בעל גוון מיני בין המתלונן לבין בנו של שביטה. בנו של שביטה טען כי המתלונן ביצע בו מעשה מגונה בשירותים, ובשעה מוקדמת באותו היום נערך לשניים בירור בחדרו של בשארה, בנוכחות המורה אחמד נאסר.

5.            ראוי לציין כי במהלך שמיעת הראיות ביקשה התובעת, עו"ד פיקר, להזהיר את נאשם 2 כי יתכן שתבקש להרשיעו בעובדות ובעבירות נוספות על אלו המנויות בכתב האישום ( מעשי אלימות נוספים כלפי המתלונן: עמ' 20 שורות 17-16; זיוף מסמך: עמ' 74 שורות 20-13). בית המשפט הזהיר את נאשם 2 כבקשת התביעה, ובסיכומיה בקשה התביעה להרשיעו בעבירה של זיוף מסמך בידי עובד ציבור שהוא ממונה על עשייתו, לפי סעיף 421 לחוק (אך לא בביצוע מעשי אלימות נוספים נגד המתלונן).

6.            מטעם התביעה העידו המתלונן, אביו של המתלונן מר כמאל בשארה, מחנכת הכיתה אסמהאן אבו חיט, ד"ר יבגני פוגוסט, ורס"מ שלומי חנניה.

7.            מטעם ההגנה העידו הנאשמים, מר קאסם ראדי - מנהל חטיבת ביניים א' בטירה, מר אחמד נאסר - סגן מנהל בית הספר "אל נג'אח", והמזכירות גב' היאם עיראקי וגב' נהיה נאסר.

ראיות התביעה

8.            המתלונן העיד בבית המשפט ביום 11.3.10, והוא בן חמש עשרה וחצי. המועד בו בוצעו על פי הטענה המעשים המתוארים בכתב האישום חל טרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

לדברי המתלונן, האשימו אותו בבית הספר שאנס את ה.ש., בנו של שביטה. לטענתו שביטה ובשארה באו לכיתתו, לקחו אותו משם והיכו אותו. שניהם הכו אותו בפרוזדור ביציאה מהכיתה. שניהם דחפו אותו על המדרגות והוא נפל. כתוצאה מהנפילה קיבל מכה ביד. שביטה לקח אותו לחדרו ושם חבט את ראשו במזנון (עמ' 19 שורה 24 - עמ' 20 שורה 8). המתלונן הוסיף וטען כי בעבר נהג בשארה להכותו במשרדו באופן שנטל את ידו וחבט אותה במזנון.

בזמן שהמנהל הכה את המתלונן בראשו, נכח שביטה בחדר (עמ' 22 שורה 7), ואחר כך יצא. ילדים מכיתתו של המתלונן התקשרו לאביו והוא הגיע ולקח אותו לבית החולים. אחר זאת הלכו למשטרה. אביו הגיע לבית הספר בעת שהיאם ומזכירה נוספת ניגבו לו את הדם.

המתלונן העיד כי ביום האירוע לא עלה לכיתתו לקחת את ספריו ומחברותיו. ילדים בני הכיתה שלו הביאו לו אותם (עמ' 22 שורות 23-19). לאחר האירוע לא עלה שוב לכיתה.